החוש השמיני

לא אחת במסגרת עבודתי כיועצת ומאבחנת על פי הנומרולוגיה הקבלית נפגשתי בתופעה מעניינת: נשים הרות לקראת לידה רוצות לבחור לעובר את השם.
כשמתקשרים אלי נשים שטרם ילדו אני ממהרת לומר:
"אישה יקרה ראשית עברי בשלום את הלידה ולאחר מכן נדבר על שם"…
ביום הלידה ישנה השפעה של היום העברי בשבוע, של החודש העברי, של השעה של הדקה ושל השנייה בה יוצא התינוק/תינוקת לאוויר העולם. אלמנטים שמשפיעים על הקוד של השם.
אני נוטה להאמין שהאימה זו שנושאת את העובר בריחמה, יודעת הכי טוב מה הוא השם שאותו תינוק/תינוקת צריכים לקבל.
על פי אמונתי בה אני רוצה לשתף אתכם קורא התהליך הבא:
על פי תורתי, ובתנאי שאנו מאמינים בגלגול נשמות, הנשמה של האדם בוחרת את המשפחה בה היא רוצה לגדול, להתפתח ולבצע את התיקון שלשמה היא בוחרת להתגלגל בגוף בשר ודם.
גם המשפחה מבקשת ובוחרת את הנשמה, שתתגלגל בתינוק או התינוקת שלה הם כל כך מחכים.
כאשר הבחירה היא הדדית, גם אבא גם אימא וגם הנשמה העתידית להיכנס, בעובר מסכימים ברמת הנשמה ,שאכן יהיה זה תא משפחתי, רק אז מתפתח התינוק.
לנשמה יש 40 יום לקבל החלטה ולהתלבט אם לבחור במשפחה זו או אחרת. לאחר 40 יום יש עיבור, ושוב יש לעובר ולנשמתו עוד 40 יום לקבל החלטה אם להישאר או לברוח ולכן לעיתים מתקיימות הפלות טבעיות. לא אחת הסבתות היו אומרות שאישה הרה בתחילת ההיריון לא תשתף אף אחד במצבה. (אמונה תפלה או לא…)
כך שלנשמה היו 80 יום להתלבט, ולקבל החלטה זו לא הייתה פעולה נמהרת. נוסיף גם 40 יום התלבטות של ההורים ככה מנינו 120 יום.
מכאן שאם התממש הריון היה זה לאחר קבלת החלטות ונחישות מאד גבוהה, מכל הצדדים שלוקחים חלק בתהליך.
לכל נשמה יש תפקיד, לכל נשמה ישנו יעוד. ואותם אנו מחפשים כל החיים. מי שעושה עבודת נפש ורוח נכונה, יזהה את התפקיד שלו מאד מהר ,וככה יוכל להגשים את ייעודו מוקדם וירגיש מסופק ויזרום לכוון המטרה הנשגבת שלשמה הוא בא.
ובכל זאת מדוע לא להישאר למעלה אם כל כך טוב שם ?
כי: מה שאפשר לעשות בתוך גוף בשר ודם, אי אפשר לעשות בתור אנרגיה זורמת ללא גבולות, אז הכול מתערבב אחד בשני ואין הפרדות.
כולנו מחפשים את השקט השלום והשלווה ומה בעצם אנו מחפשים ?
אנו מחפשים לחזור למצב הכייפי ,שבה הייתה נשמתנו מצויה לפני שהיא בחרה לרדת לכאן בתוך גוף.
ולמצב הזה אנו שואפים לחזור לאחר שנגשים את כל מה שבאנו לחוות בגלגול הזה.
כשנמצא את תפקידנו ,ונגשים את יעודנו, אנו נגיע לאותה שלוות נפש.
לסיפוק ולעשייה שוטפת.
התבוננו בתינוק נולד וראו כמה מחובר הוא.
אם כל הצרכים הבסיסיים שלו מסופקים הוא מצוי בעולמם של המלאכים.
יחד עם זאת כמה תלוי הוא בסביבה שתספק את צרכיו הפיסיים…
הסוגיה המטרידה לאחר הלידה היא איך נקרא לילוד
לגבי בנים אין זמן להתבלבל ולהורים יש בקושי שמונה ימים לקבל החלטות.
לגבי בנות העניין קצת יותר קל.
בכל אופן יש לדעת על פי אמונתי שלאחר הלידה האם מצויה בתוך מצב של: "התנבאות"… היא יודעת בוודאות מה השם הכי מתאים לעובר.
יש לזכור שהנשמה טרם התגלמה בגוף בשר ודם כבר יודעת בדיוק מה התפקיד שלה ומה היעוד שלה בעולם. היא קיבלה מן צופן, שם כבר מלמעלה ומצפה שהשם הכי מתאים לה ייקלט על ידי הוריה ויינתן לה.
במידה ואף אחד לא יפריע לאם בקבלת ההחלטה ביחס לשם העובר, הנשמה תקבל את השם הכי מתאים לה לתפקידה וליעודה.
לכן ההמלצה שלי בשום אופן לא להתערב בנתינת עזרה לכאורה לאם המתלבטת…
מוכרת העובדה שהסבתות הסבים רוצים לקרוא לנכד בשם על שם וכו'…
המלצות בבחירת שם:
* לעולם לא לקרוא לילד על שם אדם שנהרג.
* להשתדל לתת לתינוק שם אחד ולא סדרת שמות (כל שם הוא תיק).
* להשתדל לקבל ברכה על השם מפי רב.
* בבחירת השם הפרטי שתהיה לפחות אות "האוי" אחת בשם ועדיף במרכז.
* לא לתת לבת שם של בן, ולבן שם של בת על מנת למנוע בעיה בזהות מינית.

היום אנו מצויים בתקופה בה מקורות הידע רבים לכן שווה ללמוד קצת על כוח סוד האותיות העבריות.
פתרון אחד הוא להבין את הנומרולוגיה הקבלית:
תורת הנומרולוגיה הקבלית
נגזרת מתוך הזהר הקדוש- הקבלה נשמתה של התורה היהודית.
היא מבוססת על סוד כוחם
של האותיות העבריות.
כוח סוד האותיות
כל אות היא ערוץ תקשורת שבה מוצפן יידע המחבר אותנו
לאנרגיה קוסמית .
על ידי הבנת הכוחות הסמויים המסתתרים בשמות אנשים , צמחים, חפצים ,נוכל להבין את הטבע האמיתי הטמון בתוכם.

" תאמר לי מה שמך, אומר לך מי אתה ".

בשם האדם, שמו הפרטי ,שם משפחתו, ושם אמו, גלום הפוטנציאל של האדם איתו הוא בא לעולם.
שם רמוז תפקידו ויעודו.

אישה בהריון זו משפחה בהריון.
משפחה בהריון זו משפחה בהתעוררות.
התעוררות למה?
התעוררות ליציאה למסע אל נבכי הנשמה…
ומי הוא המורה הרוחני של אותה משפחה?
התינוק/ התינוקת החדשים שבאים אל המשפחה…
כן אלו הם המדריכים הרוחניים שלנו לפחות למשך שלוש שנים.
הקשיבו להם, התבוננו בהם לימדו אותם ולימדו מהם.
בהצלחה לכל היולדות שבדרך